מה זה חינוך？

חינוך מחפש הרמוניה.ההרמוניה בין הרוח לסביבה של הסביבה;במקום התחרות בין המורה לחיים;

חינוך הוא פיתוח ושחרור של אנרגיית החייםזה להתחיל ולהוביל את טוב לב הטבע האנושי.חינוך משרת את התפתחות ההתפתחות האנושית, שהיא תפקיד ההנחיות, התמיכה וההשראה.

חינוך הוא האיזון הכללי והאדם הרמוני.ברחבי החברה, חינוך וכלכלה, חינוך ופוליטיקה, חינוך ותרבות, חינוך ותחומים אחרים הגיעו למדינה נכונה בדיוק, במאזן דינאמי.כל אדם מגיע למצב הרמוני, לא יהיה מותש פיזית ונפשית בגלל לחץ עצום על הלימודים, ולא יהיה נועז בגלל תחרות חברתית אינטנסיבית מדי.אם החינוך שלנו יכול להגיע לאיזון הכללי וההרמוניה האישית, בן כמה זה צריך להיות!

חינוך הוא אחריות.אין אחריות לחינוך, והחינוך שאינו לוקח אחריות הוא שקרי, והחינוך ללא אחריות צף.אחריות החינוך נובעת תחילה מאחריות המורה.מורים שאין להם אחריות הם וירטואליים.באתיקה של קאנט, למושג האחריות יש עמדה מרכזית.הוא מאמין שאחריות היא מקור כל הערכים המוסריים.לאנשים, לאנשים בעלי ערך במוסר, צריכים לשאת משהו, אין להם מה לשאת, ולשאת אחריות, לא אנשים אלא חפצים.זי אמר: “אסור להיות לא מוכן ורחוק. האם האחריות אינה אחראית?

החינוך צריך להיות קצת רומנטי ואידיאליסטי.חינוך ללא אידיאליזם הוא שימושי מדי, ורק לא ניתן ליישם חינוך אידיאליסטי.עלינו לשרש את כדור הארץ ולהביט אל השמים הכוכבים.רודף את מטרת האידיאליזם עם דרכים מציאותיות.אבל הרומנטיקה של החינוך אינה בשום אופן רומנטית כמו גידול בעלי חיים כפרי.הרומנטיקה של החינוך היא הפתעה וסיפוק מצמיחת הנפש והנפש.הרומנטיקה שחשבתי שכל עוד התיימרתי לתת לילד שלי, הרומנטיקה שקרה מייד הייתה רק דמיונם של אנשים מסוימים.וסוג התגמולים ייראו דרך התלמידים וילעגו במבט חטוף.

חינוך הוא אמנות איטית והמתנה ארוכה.מחכה לפרחי הנשמה, מחכה שהחיים יתעוררו, מחכים לאהבה אמיתית, מחכה שהנפש תזין.

חינוך הוא אהבה.